חמישה כלבים.
תלמיד אחד.
אני.

לא בהכרח. מסתכלים על כל הגוף ועל המצב: האם הגוף רפוי או נוקשה? האם הכלב מתקרב או מבקש מרחק? הזנב הוא חלק מהמשפט.

בתחילת הלמידה כדאי לתת את התגמול מיד אחרי ההתנהגות הרצויה. התזמון עוזר לכלב להבין איזה מעשה השתלם לו. תגמול יכול להיות גם משחק — תלוי במה שהכלב אוהב.

לפני שאני מדביק תווית, אני רוצה ללמוד לשאול: מה קרה מסביב? מה ביקשתי? ומה הכלב עשה בפועל? זו שאלת הלימוד שלי, לא אבחון של הכלב.

משהו קטן לנסות: לתאר רגע אחד בלי פרשנות. למשל: ״הוא עצר והפנה את הראש״, במקום ״הוא עושה לי דווקא״.